#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. א מתי הוי לידה בנפלים: בשלם, חתוך, ומסורס (האם ראשו כרובו)?	"מסורס שיוצא דרך הרגלים והראש לא יצא, ודאי בעינן רובו.<p dir=""rtl"">יצא דרך ראשו, שמואל אמר שאין הראש פוטר בנפלים ואין זה כלידה, ולל&quot;ק ר' יוחנן ור&quot;א חולקים עליו, ולל&quot;ב ר&quot;א כשמואל ור' יוחנן חולק על שמואל. (ע' בכורות מו: שאיתותב שמואל)</p><p dir=""rtl"">יצא אברים אברים אם יצא רובו ודאי כילוד. יצא ראשו בלא רובו לר&quot;א אינו ולד, ואף ללא שמואל שאמר אין הראש פוטר בנפלים כאן כשאינו חשוב ודאי שלא יפטור, ולר' יוחנן ולד. וא&quot;ד שנחלקו בדברי שמואל שר&quot;א הסכים עם שמואל ור&quot;י חלק עליו. וכן נחלקו בבריתא שת&quot;ק סובר כר&quot;י ור' יוסי כר&quot;א.</p>"	נדה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 'יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו' איזהו רוב ראשו (3)?	ר' יוסי אומר משיצאו צדעיו, אבא חנן משום ר' יהושע אומר משיצא פדחתו, וי''א משיראו קרני ראשו.	נדה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. ב האם אזלינן אחר הרוב ומדוע?<p dir=""rtl"">גבי עברה בנהר והפילה,</p><p dir=""rtl"">המפלת ואין ידוע מה הפילה,</p><p dir=""rtl"">בהמה שיצאה מלאה ובאה ריקנית,</p><p dir=""rtl"">טועה האם אסורה לשמש בשבוע רביעי. </p>"	"ריב&quot;ל אמר שעברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל שרוב נשים יולדות ולד מעליא. ואף שבמשנה במפלת ואין ידוע מה הפילה איתא שתשב לזכר ונקבה ונדה שחוששים שמא זה לא ולד ולא אזלינן בתר רוב, זה כשלא הוחזקה מעוברת.<p dir=""rtl"">בהמה שיצאה מלאה ובאה ריקנית הבא אחריו בכור מספק, ולא אמרינן זיל בתר רוב בהמות שיולדות דבר הפוטר בבכורה כיון שרוב במהות מטנפות והיא לא טינפה אתרע ליה רובא.</p><p dir=""rtl"">מה שאמרו ב&quot;ש וב&quot;ה שטועה הבאה לפנינו אסורה לשמש בשבוע הרביעי, יתכן לפרש שאין זה משום שחוששים שמא הפילה דבר שאינו ולד, אלא שמא הרחיקה לידתה ונגמרו ימי טוהר שלה.</p>"	נדה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: א 'אשה שיצאה מלאה ובאה ריקנית והביאה לפנינו שלשה שבועין טהורין ועשרה שבועות אחד טמא ואחד טהור' מתי מותרת לבעלה, ומדוע?	"משמשת רק לאור יום ל&quot;ה, שבשבוע ראשון ושני חוששים שמא יולדת, ובשלישי שמא יולדת בזוב, וברביעי שמא הרחיקה לידתה וכל יום מסתפקים בסוף לידה ותחילת נדה ולכן רק בסוף השבוע החמישי אחר שעברו עליה ז' ימים אחר ראית נדה משמשת. <p dir=""rtl"">וביום כ&quot;א אף שגם אם היא יולדת בזוב עשתה מקצת שימור אינה יכולה לשמש כר&quot;ש שאסור לעשות כן שמא תראה ותחזור לזיבתה. ובלילה אחרי לא, שעסקינן שראת בלילה.</p><p dir=""rtl"">מכאן והילך בשאר השבועות שרואה חוששים שמא זה זוב ושבוע אח&quot;כ אסורה שהם הנקיים.</p>"	נדה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ב 'אשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית והביאה לפנינו שלשה שבועין טהורין ועשרה שבועות אחד טמא ואחד טהור' כמה טבילות מטבילין אותה, ומתי, ומדוע?	"בשבוע ראשון מטבילים אותה בלילות, שמא יולדת זכר. בשני, בלילות, שמא יולדת נקבה, ובימים, שמא יולדת זכר בזוב. בשלישי, מטבילין אותה ביום, שמא יולדת נקבה ובזוב. אבל בשבוע הראשון לא מטבילים משום שמא נשלמו הנקיים של יולדת בזוב, כר&quot;ע דבעינן ספורים לפנינו, ואף שה&quot;נ בסוף השבוע מטבילין, חד יומא בשבוע לא חשיב, ומשום שומרת יום לא קתני, שבזבה גדולה מיירי ולא בקטנה.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש מצריכים 95 טבילות כנ&quot;ל {וכשבאה לפנינו בין השמשות}, ועוד שסוברים שטובולת יום ארוך צריכה טבילה לכן טובלת בשבוע השלישי בלילה וכן בכל הלילות, ומה שלא הזכירו משום חשש זיבה, שבזיבה לא קמיירי אלא רק ביולדת בזוב.&nbsp;&nbsp;</p><p dir=""rtl"">ב&quot;ה חולקים וסוברים שאין צריכה טבילה באחרונה, ולכן יש 35 טבילות, עשרים ושמונה כנ&quot;ל, ובשבוע החמישי מטבילים אותה בלילה שמא זה סוף נדה, ומה שלא החשיבו משום חשש זיבה (ונדה), שהם הזכירו רק מה שקודם תשמיש.</p><p dir=""rtl"">ב&quot;ש וב&quot;ה הנ&quot;ל סברו שטבילה בזמנה מצוה ולכן הצריכו הרבה טבילות, אבל ר' יוסי בר' יהודה אומר שטבילה בזמנה לאו מצוה ולכן דיה שתטבול באחרונה.</p>"	נדה כט:		
